<h1>סמ"ג עשין סימנים רמ"ד—רמ"ו</h1>
<h2>דף נט:</h2>
שנינו בתחילת מסכת מכשירין (מ"א) כל משקה שתחלתו לרצון אף על פי שאין סופו לרצון או שסופו לרצון אף על פי שאין תחילתו לרצון הרי זה בכי יותן, פירוש כדדרשינן בבבא מציעא (כ"ב ב') ובכמה מקומות (קידושין נ"ט ב') כתיב כי יתן וקרינן כי יותן מה יתן לרצון אף יותן לרצון, ותחילתו לרצון הוא כגון שחישב בירידת מים לצורך דבר אחר וירדו על הפירות, ובתורת כהנים (פרשתא ח') דורש שצריך שיחשב בירידתן לצורך דבר תלוש דתניא יכול אפילו חישב עליהן שירדו לבורות שיחין ומערות יהו מכשירין תלמוד לומר אשר ישתה כו'. וסופו לרצון כגון שירד טל בלילה על הפירות ובבקר בעוד הטל עליהן ידע ושמח (ב"מ כ"ב א' ורש"י). ומשקין טמאין מטמאין לרצון ושלא לרצון, פירוש שמטמאין ומכשירין כאחד (מכשירין שם ור"ש). עוד שנינו שם (מ"ו) הטומן פירותיו במים מפני הגנבים אינן בכי יותן, הנותן פירותיו מפני כבדן בשבולת הנהר להביאן עמו אינן בכי יותן. ובפ"ג (משנה ה'—ז') שנינו המוליך חטין לטחון וירדו עליהם גשמים אם שמח הרי הן בכי יותן, היו זיתים נתונין בגג וירדו עליהן גשמים אם שמח הרי הן בכי יותן, החמרים שהיו עוברין בנהר ונפלו שקיהן למים אם שמחו הרי הן בכי יותן. ובפרק ו' (מ"א) שנינו המעלה פירותיו לגג מפני הכנימה פירוש תולעים וירד עליהן טל אינן בכי יותן ואם נתכוון לכך הרי הן בכי יותן. אשר ישתה פרט למשקה סרוח כך דורש בתורת כהנים (שם).
<h2>דף פ.</h2>
שנינו בפרק ו' דמסכת טהרות (מ"ד) כל שאתה יכול לרבות ספקות וספקי ספקות ברשות היחיד טמא בר"ה טהור. ואמרינן בנדה (ד' ב') ובקידושין (פ' א') פרק אחרון דבדבר שאין בו דעת לישאל לא דמי לסוטה ואף ברשות היחיד ספיקו טהור ומזכיר שם שני דברים שאין בהם דעת לישאל ועשאום חכמים כמו שיש בהם דעת לישאל ואין לי להאריך בדבר הזה.
